אני עדיין מתלבט לגבי מהו בדיוק הפורמט הנכון ביותר כדי להחזיר את הבלוג לפסים של צמיחה, כפי שכתבתי בפוסט הקודם אני מעוניין להגיע למצב שבו יתאפשר לי לפרסם לפחות פוסט אחד בחודש כאשר השאיפה היא אף להגיע ליותר. השאלה היחידה שעדיין לא החלטתי לגביה היא מהי הדרך המועילה והטובה ביותר כדי לחלוק את רעיונות ההשקעה שלי. עד לאחרונה נהגתי שלא להזכיר מניות ספציפיות אלא אם זה חלק מפוסט מסודר ומנומק בנושא, הרעיון שעמד מאחורי זה היה לשפוך את רב מה שאני יודע על הרעיון על גבי הבלוג כדי:
- להכריח את עצמי לעשות עבודה מסודרת ומנומקת.
- לתעד את הההחלטות ואת דרך קבלתן כדי שאוכל ללמוד מהן בעתיד.
- לקבל פידבק מהקוראים.
מכיוון שכרגע הכיוון הכללי הוא בעצם לכתוב פחות מילים על יותר נושאים חשבתי שאולי אני בעצם צריך לעבור למשהו בסגנון של פרסום הרכבו של התיק שלי (נניח אחת לרבעון) באופן כללי תוך כדי שאני מפרט במספר פסקאות מה עומד מאחורי כל השקעה. מעבר לסוג כזה של פורמט כנראה יעזור לי יותר בכל מה שקשור לסעיף (3) כלומר אני אוכל לקבל הרבה יותר פידבק בזמן אמת מהקוראים שזה תמיד מצויין, גם סעיף (2) ככל הנראה "יסתדר" עם פורמט שכזה – או כפי שניסח את זה איינשטיין – "אם אתה לא יכול להסביר את זה בצורה פשוטה, כנראה שאתה לא ממש מבין את זה", אבל מי שבטוח יפגע יהיה סעיף (1). האופציה השנייה היא להמשיך ולכתוב בפורמט דומה לזה שהיה – כלומר פוסט מפורט פר רעיון אבל במידה ואני אלך על זה אני אצטרך למצוא דרך לעשות את זה יותר בצורה תמציתית וקצרה יותר כדי שלא להגיע שוב למצב שבו כתיבה של פוסט אחד נמשכת יותר מדי. בעבר למשל כבר יצא לי לגנוז יותר מפוסט אחד מכיוון שבזמן (הארוך) שלקח לי לכתוב אותו המנייה כבר הספיקה לעלות משמעותית ובעקבות זה הרגשתי שהוא כבר לא כלכך רלוונטי ולכן בסופו של דבר הוא נשאר בתיקיית הטיוטות, זה בדיוק מה שאני מקווה למנוע בעתיד (לא את החלק של העליות כמובן, רק החלק של הגניזה כן?). לסיכום אני עדיין מתלבט אבל אני כבר יכול להגיד שהפוסט הבא יהיה בסגנון הישן – אז תכינו את עצמכם לחפירה.
אבל לפני שאני מתקדם הלאה לכתוב על נושאים ורעיונות השקעה חדשים נראה לי שחשוב להתסנכרן על מה שקרה עם רעיונות העבר במהלך "הפגרה מכתיבה" של החצי שנה האחרונה, וכדי להתחיל באוירה חיובית, אני אפתח עם המניות שנותרו בתיק.
סיליקום – כיאה למניית צמיחה, סיליקום ממשיכה לספק לי לא מעט ריגושים (לטוב ולרע) ובשבעה חודשים שעברו מאז כתבתי עליה פה לאחרונה, היא ללא ספק המשיכה להיות המניה הוולטילית ביותר שאני מחזיק ובפער משמעותי ביותר משאר המניות ה"משעממות" שמאכלסות את התיק שלי בדר"כ. בפעם האחרונה שכתבתי עליה הייתי מאד אופטימי ואכן מספר חודשים לאחר מכן המנייה סיפקה את הסחורה תוך שהיא ממשיכה לשבור שיאים חדשים, שיא השיאים הגיע בתחילת השנה מיד אחרי דוח הרבעון ה4 של 2013 אז החברה דווחה על רווחי שיא ועל (עוד) שנה של מעל 50% צמיחה במכירות. לאור הדוח המוצלח ההוא המנייה זינקה ב30% וגם לאחר מכן לא ממש עצרה עד שמתישהו במרץ השנה היא כבר נסחרה במעל ל-70$. יכול להיות שמתישהו בשלב הזה הייתי צריך להתחיל לחשוב על למכור (אחרי כ130% תשואה בקצת יותר מחצי שנה) אבל מכיוון שתזמון אף פעם לא היה הצד החזק שלי והחברה הייתה נראית לי אז לא פחות ממושלמת בכל החזיתות – האופציה הזו לא ממש עלתה על דעתי, וכן, לפתע מכפיל רווח של קרוב ל30 נראה לי מאד לגיטימי. אבל אז, בדיוק שנראה היה כאילו כלום כבר לא יכול לעצור את החברה הזאת – הגיעה הנהלת החברה ופרסמה תשקיף מדף להנפקת מניות והתגובה של המשקיעים לא איחרה להגיע, קצת לאחר מכן גם הגיעו תוצאות הרבעון הראשון שבהם החברה הציגה צמיחה של "רק" 25% בהכנסות, "רק" 37% ברווח התפעולי ו"רק" 30% בנקי, והשוק בכלל התאכזב והוריד את הנייר חזרה לאזורים שבו הוא נמצא כרגע. אבל אני לא מתלונן, זהו החיסרון של מניות מהסוג הזה שנסחרות במכפילים מעוררי סחרחורת – הציפיות מהן הן גבוהות, מאד גבוהות ומיד עם הסימן הראשון להחלשות יחסית הם מגיבות בהתאם.
אז איפה אנחנו היום? אם נשים לרגע את המחיר בצד נגלה שהחברה עדיין נראית מצויין, השוק שבו הם נמצאים הוא אחד המבטיחים ביותר שיש בסביבה (הטכנולוגית ובכלל) וממשיך לצמוח בעקביות, אחת העדויות לכך היא שרק לפני מספר חודשים החברה העבירה את אולם הייצור שלה לאתר גדול פי 3 מזה הקודם (כ-2400 מ"ר!!) ומכאן ניתן להבין מה ההנהלה מתכננת לעתיד. עכשיו נחזור למחיר – למרבה ההפתעה ולמרות העלייה שעשתה, המניה היום נסחרת במחיר זול יותר מזה שבו קניתי אותה לראשונה, כשקניתי את המנייה לראשונה באזור ה30$ המכפיל היה 20 (15 בניכוי מזומן), היום במחיר 45$ המכפיל (אחורה) עומד על 18 (15 בניכוי מזומן בעקבות דיבינד) וכל זה לחברה שצומחת בקצב משמעותי לאורך מספר שנים, ללא חוב ועם הנהלה מצויינת. אז נכון שעננת ההנפקה עדיין מרחפת מעל החברה, אבל בשערים האלה הסיכוי שזה יקרה הוא נמוך, ונכון ששיחת הועידה האחרונה נשמעה קצת פחות אופטימית ואפילו נכון שרב הסיכויים שנראה האטה בצמיחה (סה"כ, כמה זמן כבר להחזיק צמיחה של 50%?) אבל במכפיל הנוכחי גם ככה אנחנו לא משלמים יותר מדי על צמיחה ולכן בשורה התחתונה כשאני חושב על יחס הסיכון\סיכוי פה – אני די משוכנע שהוא עדיין לטובתי ולכן הנייר הזה עדיין נמצא אצלי בתיק ומהווה את אחת משלוש הפוזיציות הכי גדולות שלי.
אחים נאוי – אחים נאוי היא אחת הפוזיציות הותיקות שלי וכיום לאחר הירידה של סיליקום היא גם הגדולה ביותר בתיק שלי, התשואה שעשתה המנייה לאורך השנה וחצי מאז קניתי אותה (קצת מעל ל140%) השפיעה מהותית על התיק שלי ולמרות שהיו לי מספר מניות שעשו תשואות גבוהות יותר, בגלל המשקל הגדול שיש לנאוי בתיק שלי היא בעצם השפיעה עליו יותר מכל נייר בודד אחר. במקרה של נאוי, אין לי יותר מדי מה להוסיף, למרות שבמחיר שבו היא נסחרת היום היא כבר הרבה פחות זולה מהמחיר בו קניתי אותה אני עדיין לא חושב שהגיע הזמן למכור, הסיבה העיקרית לכך היא פוטנציאל הצמיחה שעדיין יש לה. במהלך חודש פברואר החברה הודיעה לבורסה על כך שהיא מגדילה את מסגרת האשראי שלה ל1.5 מיליארד ש"ח, מכיוון שבדוח האחרון מסגרת האשראי של החברה עדיין עמדה על פחות ממליארד ש"ח מדובר פה על פוטנציאל לצמיחה של 50% בהכנסות בעתיד. רמז נוסף לצמיחה הצפויה ניתן לראות מהשינוי האחרון שהחברה עשתה במדיניות חלוקת הדיבידנד שלה כאשר עדכנה אותה כדי שתתאים לשווי שוק של מיליארד ש"ח. חומצזה, אני גם מאד אוהב את מדיניות הקצאת ההון של נאוי, עצם העובדה שהם מחלקים דיבידנד מאטה את הגידול בהון העצמי ובכך מצליחה להאט את קצב הירידה של התשואה על ההון ולשמור עליה מעל לרף ה30%. כמובן שבמקביל צריך להשגיח ולעקוב אחר המגמה של הפרשה לחומ"ס, התפלגות הלווים והלוואות (צד שלישי אל מול עצמי) כדי לראות שהכל נראה תחת שליטה ושהצמיחה לא מגיעה על חשבון איכות הלווים.
עוד בהקשר של נאוי ופעילות נכיון הצ"קים, לאחרונה התבשרנו על חברה ציבורית שלישית במספר שמתכוונת להכנס לתחום הזה, מדובר בשלד אס.אר.אקורד שעדי צים עומד לצוק לתוכו פעילות של נכיון צ'קים וזאת בנוסף לאופל בלאנס שהנפיקה את פעילות נכיון הצקים שלה בשנה שעברה. מסתבר שהתאוריות לגבי אפקט יצירת התחרות עקב תשואה מרשימה על ההון אכן מחזיקות מים ושכמו בים הכרישים נמשכים לריח שמדיף הROE הגבוה של האחים נאוי. כל העניין הזה בהחלט יהווה מבחן ליתרון התחרותי של נאוי, אמנם מדובר בתחום שקשה מאד לייצר בו דיפרנציאציה ברמת המוצר הסופי (בסופו של דבר מדובר בכסף מול כסף) ולכן קשה להגיד שלנאוי יש חפיר כלכלי במובן הקלאסי של המונח, אבל אני כן חושב שהגודל היחסי, הקשרים והניסיון הרב של האחים בענף יעמדו לצידם ויאפשרו להם לשמור על הרווחיות הגבוהה אליה הם הרגילו אותנו – בכל מקרה יהיה מעניין לראות לאן זה ילך..
WILC – גם את ויליפוד אינטרנשיונל אני עדיין מחזיק. אם אני חוזר רגע לתזה המקורית שלי לגבי המניה אני חושב שהיא החזיקה מים יפה עד לתחילת השנה הנוכחית אבל מאז קרו הרבה דברים פחות טובים שהאחרון מביניהם היה הדוח האחרון של החברה שבו היא באופן מפתיע דיווחה על ירידה ברווחים וזה בניגוד לציפיות כפי שהשתקפו משיחת הועידה של הרבעון האחרון בשנה שעברה. במקרה הזה כאמור ולמרות שברב התקופה החברה אכן עמדה בציפיות (שלי לפחות) המנייה לא ממש הגיבה בהתאם. אמנם בשלב כלשהו התשואה שלי על ההשקעה הזו עברה לפחות זמנית את ה20% (כאשר המנייה שהתה לה לתקופה קצרה קצת מתחת לשער 9$) אבל אז עדיין האמנתי שהערך הטמון שם הוא גבוה יותר ולכן לא מכרתי בציפייה שהנייר ימשיך וימצה את הפוטנציאל שהיה טמון בו. אבל אז ממש כשנראה היה שהדברים מתחילים להראות טוב יותר והמנייה מתחילה לקבל תשומת הלב הראויה התחילו להגיע להן ההפתעות.
ההפתעה הראשונה והדבר הראשון שקירר את התלהבות המשקיעים (שכאמור לא היתה גבוהה מלכתחילה) היתה ההודעה על העמדת הלוואה על סך כ65 מ' ש"ח לקבוצת נוחי דנקנר שהגיעה כחלק ממאבק השליטה על אי.די.בי. בדיעבד ההלוואה הלא ממש ברורה הזו הגיע בעיתוי לא מוצלח ונתנה את האות לתחילתה של מגמת הירידה בנייר. עברו להם חודשיים והגיעה לה הפתעה גדולה עוד יותר ואני כמובן מדבר על עסקת הרכישה של ויליפוד השקעות ע"י אמבלייז של גרנובסקי. האמת היא שכשיצא הדוח על הרכישה הזו הייתי מאד אופטימי שהנה סוף סוף משהו יזוז – סה"כ חברת האם נרכשה בפרמייה גבוהה מה ששיקף גם לבת WILC שווי גבוה בהרבה, בנוסף לכך וכחלק מהעסקה קיבלו האחים ויליגר (המוכרים) אופציית פוט על שאר מניות WILC שנשארו ברשותן (כ7%) במחיר 12$ כאשר שער המנייה בזמנו עמד על 7-8$. אבל לצערי מה שקרה זה בדיוק ההיפך ומאז פרסום העסקה שער המנייה ירד (גם החברה האם שנסחרת בארץ ירדה לא מעט מאז) וכפי שכבר הזכרתי בהתחלה הדוח האחרון לא ממש עזר.
נכון להיום מחיר המנייה היום עומד פחות או יותר על שער הכניסה שלי להשקעה ולכן כרגע התשואה שלי על ההשקעה הזו היא אפס. כשאני מנסה לנתח את זה בדיעבד נוטה לייחס את חוסר התגובה שלי לכל ה"ההפתעות" הללו שקרו מתחילת השנה לכך שהם פשוט הגיעו בתקופה שבאמת הייתי פחות פנוי לעסוק בהשקעות. אני מניח שאם זה היה קורה היום או לחילופין לפני שנה הייתי כנראה מגיב אחרת בזמן אמת אבל המים האלה כבר זרמו תחת הגשר ולכן ממש לאחרונה כשניסיתי להחליט מה עושים עם הפוזיציה הזו החלטתי שלפחות בשלב זה אני ממשיך להחזיק. אני מודע לזה שאי הודאות פה מאד גבוהה ושישנם הרבה מאד תסריטים למה שיכול לקרות עם החברה בעתיד, הבעלים התחלפו, מדברים על רכישה של פעילות בחו"ל ועוד. אבל במחיר הנוכחי כאשר במאזן עדיין יושבים להם 55 מ' דולר (שאני מאד סקרן לגלות מה יעלה בגורלם) אני חושב שהדאונסייד הוא מאד מוגבל אל מול אפשרויות לא רעות בצד האפסייד.
וכעת למניות שעזבו את התיק..
קווליטאו – את הפוזיציה בקווליטאו מכרתי בתחילת דצמבר 2013 (סביב שער 800) פחות או יותר לאחר דוח הרבעון השלישי. האמת שאין לי אין לי יותר מדי מה להוסיף בעניין מכיוון שאני מאמין שכל מי שקרא את הדוח ההוא ואת אלו שבאו אחריו הבין שפני החברה הם לכיוון החלק השלישי של הסייקל עם צבר הזמנות שהולך ומתדלדל לו ולכן המסקנה שלי היתה שלפחות בטווח הקצר בינוני הסיכון גובר על הסיכוי ולמרות שהמנייה עדיין נסחרה אז בזול – הנחתי שקרוב לוודאי שהיא תהיה זולה יותר בהמשך. מאז המשכתי לעקוב אחריה און-אנד-אוף כדי לגלות שגם בשני הדוחות שבפורסמו לאחר מכן המצב לא ממש השתפר. בקיצור, נמשיך לעקוב אולי מתישהו היא שוב תהיה מעניינת.
כשבוחנים מהצד את התשואה שלי על ההשקעה הספציפית (כ35% במעט יותר משנה) הזו היא יכולה להראות סבירה אבל אני ממש לא חושב שהתנהלתי פה נכון וקרוב לוודאי שהייתי אמור למכור אותה בשיאו של הסייקל הקודם (כלומר חצי שנה לפני מתי שמכרתי בפועל), במידה והייתי עושה את זה הייתי מגיע לכמעט אותה התשואה רק בחצי מהזמן. החדשות הטובות מבחינתי היא שעדיין יש לי נציגה בביזנס הזה וזה מכיוון שממש לאחרונה פתחתי פוזיצה במניה אחרת שבמקרה עוסקת בתחום דומה לזה של קווליאטו. אבל זוהי רק אנקדוטה, אמנם שתיהן ישראליות ושתיהן מספקות ציוד לתעשיית השבבים אבל פה פחות או יותר מסתיים לו הדימיון ביניהן ובכל מקרה זה כבר נושא לפוסט נפרד.
מגה אור – גם היא עזבה את התיק לאחר כבוד (שער מכירה 1300) וזאת למרות שאני עדיין חושב שלחברה יש לא מעט פוטנציאל. הסיבה שבגללה מכרתי את האחזקה שלי שם היא שבאיזשהו שלב זה כבר הפך לי יותר מדי מורכב לעבור על הדוחות הכספיים שלה והרגשתי שאני צריך להשקיע בזה יותר ויותר זמן בדיוק כאשר היה לי הכי פחות ממנו. אם מוסיפים לכך את העובדה שהחברה עברה את מכפיל ההון שאותו שמתי לה למטרה בזמן הקנייה מקבלים יופי של תרוץ למכור וזה אכן מה שעשיתי. בניתוח לאחור נראה לי שלהשקעה הזו אני דווקא אתן ציון גבוה. הסיבה הראשונה היא שמדובר בנייר שזיהיתי בשלב הנכון מה שאפשר לי לרכוש מניות בעיתוי נח ובמחיר אטרקטיבי, הסיבה השנייה היא שלא פחדתי לצאת מאזורי הנוחות שלי ולהכנס לתחום שמעולם לא עסקתי בו בעבר ולכן למרות שלא מדובר פה בתשואה פנומנלית על ההשקעה (סה"כ 55% בקצת פחות משנה) אני חושב שמדובר היה בהשקעה טובה מבחינתי.
ארית תעשיות – זוהי מנייה נוספת שכתבתי עליה באחד הפוסטים האחרונים שלי לפני תקופת היובש, ובמקרה הזה מדובר בהרפתקאה לא ממש מוצלחת. במקרה הזה קניתי את הנייר תוך צפייה שצבר ההזמנות של החברה יתממש לו על פי צפיות החברה ובכך יעלה את החברה על רדאר המשקיעים עקב המכפיל הנמוך שהוא היה אמור לשקף לנייר. אבל, כמו שקורה לא מעט בחיים ציפיות לחוד וכריות לחוד, ברבעון השלישי (שהיה הראשון לאחר כניסתי לנייר) החברה עוד פחות או יותר עמדה בציפיות עם הכנסות של 10 מ' ורווח נקי של כ 4 מ' אבל מבחינה של הצבר ניתן היה לראות שחלק מההכנסות שהיו צפויות לרבעון הרביעי נדחו להם לשנה הבא. בשלב ולמרות האכזבה עדיין המשכתי להחזיק אבל מה ששבר את גב הגמל היתה ההודעה הזו בסוף פברואר השנה שבה החברה הודיעה על כך שעקב עיכוב בתהליכים אל מול הלקוח (התעשייה הבטחונית) היא לא תעמוד בהערכות כפי שפורסמו בצבר ואף הודיעה על כך שהיא מוציאה את העובדים לחופשה עקב חוסר בתעסוקה. מיותר לציין שלאחר ההודעה הזו החלטתי לסגור את הפוזיציה שלי בחברה ולגמור את הסיפור (שער 32 – תשואה שלילית של קצת פחות מ 10%). אם לסכם את ההשקעה הספציפית הזו אני מוכרח לומר שלמרות שהיא הסתיימה בהפסד אני לא חושב שהיא היתה שגויה, בתור משקיעים פרטיים אין לנו לסמוך אלא על מה שהחברה כותבת בדוחות הכספיים שלה שהרי אם נתחיל לפקפק גם בנתונים האלה כנראה שלא נקנה אף לא מנייה אחת. החברות מצדן, לעולם לא שוכחות להוסיף בסופו של כל דוח את הכסת"ח הסטנדרטי של "מידע צופה פני עתיד וכו'" אבל לנו כאמור זה לא משנה יותר מדי. לסיכום– בדיוק כמו שאני נוהג לעשות בדר"כ גם במקרה הזה פעלתי על סמך ה-guidance של החברה וגם אחרי שבסופו של דבר ההערכות לא התממשו וההשקעה הזו נכשלה אני מאמין שגם בעתיד אני אמשיך לעשות את זה – וזה כי (למרות שמעולם לא חקרתי את הנושא הזה לעומק) נראה לי שלאורך זמן התוחלת של סוג כזה של השקעה היא חיובית.
זהו זה – בזאת מסתכם לו העדכון לגבי רעיונות ההשקעה שעליהם כתבתי בעבר וכל מה שנותר לי כעת זה להתחיל לכתוב על נושאים חדשים וכמובן לחלוק אתכם רעיונות השקעה חדשים יותר. בפוסט האחרון שכתבתי לפני יציאתו של הבלוג לחל"ת התייחסתי לרמת המחירים בשוק ולעובדה שהרבה יותר קשה לי למצוא השקעות מבעבר. ואכן מאז ועד לאחרונה כמעט ולא הוספתי ניירות חדשים לתיק, אבל לשמחתי עונת הדוחות האחרונה שהסתיימה לא מכבר דווקא סיפקה לי לא מעט רעיונות ובמהלכה פתחתי מספר מכובד של פוזיציות חדשות (רובן ככולן ממש צמוד לפרסום הדוח) ועל חלקן אני מקווה שייצא לי לכתוב בהמשך. כפי שכבר הזכרתי בהתחלה, על אחת המניות החדשות האלה כבר התחלתי לכתוב פוסט חדש שאני מקווה לפרסם בתוך שבוע-שבועיים. כדי להפוך את זה למעניין – חשבתי לתת איזשהו קדימון בצורת חידה לגבי זהות החברה נשואת הפוסט הבא וזה הולך ככה:
איזו חברה (אצלנו בארץ כמובן) עונה על 3 הקריטריונים הבאים ?
- ממוצע התשואה על ההון שלה בעשור האחרון הוא מעל ל60%.
- תשואת דיבידנד ממוצעת בעשור האחרון היא מעל ל10%.
- הרווח התפעולי שהיא הציגה ברבעון האחרון (Q1-14) היה הגבוה ביותר מזה מספר שנים.
נ.ב – השימוש בסקרינרים אסור בעליל
דלק רכב
דנאל ?
פמס ??
ערך מוחלט,
ממתין בסקרנות למניות הבאות שלך
(שלחתי לך הודעה פרטית, מקווה שתגיע אליה).
התשובה הנכונה וזו שכיוונתי אליה היא אכן חברת דלק רכב.
אז ברכות למגיב מס (1), זכית בעץ ריח לאוטו.
דרך אגב, למגיבים (2) ו (3), לא התעצלתי, הלכתי לבדוק אתכם ונראה לי שניסיתם לעבוד עלי :-).
דנאל – אמנם בשנים האחרונות בהחלט מדובר בתופעת טבע, אבל בדקתי עשור אחורה והROE הממוצע הוא באזור ה45% אולי קצת פחות.
פמס – היא אפילו לא מתקרבת לROE של 60%, פה אמנם לא הלכתי עד סוף העשור אבל לדעתי היא עומדת פלוס מינוס על 25%.
ול(4) – תודה, קיבלתי את ההודעה ואני אענה..
,תודה רבה על הפוסט!
מעניין כמו תמיד
תודה.
האמיתי שידעתי שזה דלק רכב, זאת אומרת זה הנתון היחיד שהתאים לי אבל אז אמרתי למה לא לבדוק עוד (אולי בעצם זה לא דלק רכב?) שלא ארשום אחרי מגיב מס' 1 אותו הדבר =]
יוצא שחברת דנאל דיי דומה בנתונים לפחות בשנים האחרונות ואכן לא הלכתי אחורה מדיי, למרות שסעיפים 2 ו-3 יוצא מאוד טוב.
טוב שחזרת!
יש מחסור רציני בתוכן איכותי על השקעות בארץ
ראשית, כל הכבוד על הבלוג. שנית, הערה קטנה: אם תבדוק אחורה בדו"חות תראה שחברת ארית מרבה לא לעמוד בצבר ההזמנות (המכירות יכולות להיות רחוקות מאוד מהצבר שהופיע בדו"ח של הרבעון הקודם שפורסם כמה שבועות לפני סוף הרבעון המדובר). בחברה טוענים שזה נובע מעיכובים של הלקוחות שמספקים במקרים מסויימים חלק מרכיבי המרעומים. בכל מקרה, גם אני גיליתי זאת רק אחרי שהשקעתי בחברה והתאכזבתי.
מצד שני, אולי בקרוב יתקבלו תוצאות המכרזים בהודו להם החברה מחכה מספר שנים.
קודם כל, ברוך השב,
לגבי WILC, אני חושב שהסכם הרכישה טוב מאוד לבעלי השליטה כלומר הויליגרים ורע מאוד לבעלי זכויות המיעוט.
כאמור אופציית הפוט שבה מחזיקים הויליגרים מאפשר להם למכור את כל אחזקותיהם לאמבלייז במחיר של 12$ למניה. כלומר לא משנה כמה נמוך מחיר המניה בשוק, הויליגרים יוצאים מויליפוד אינרנשיונל עם לפחות 12$ למניה. אני לא רואה כאן כמעט תמריץ בשבילהם להרים את מחיר המניה מעבר ל 12$, קודם כל משום שיש כאן חתיכת מרחק כדי להרים את המניה למשהו שהוא מעבר ל 12$ ושנית, מה יצא להם מזה? אם המניה תעמוד על 13$ הם יקבלו עוד 8% בלבד נוסף על המיליונים שכבר מובטחים בכיסם וכדי שזה יקרה על המניה כמעט להכפיל את עצמה.
לכן בעיני ההסכם הרכישה מוציא את העוקץ מכל התמריצים שאולי היו לויליגרים להרים את ויליפוד אינטרנשיונל לאחר שעל פניו נראה שהם דאגו רק לעצמם.
אשמח לשמוע מה אתה חושב?
היי מיקי,
להבנתי, לאחר הרכישה הויליגרים הם כבר לא ממש פקטור – את האחזקות שלהם בחברה האם ויליפוד השקעות הם כבר מכרו בפרמייה מהותית מעל מחיר השוק דאז (ומהותית הרבה יותר ביחס למחיר הנוכחי). בWILC אכן נשארו להם רק ה7% אחוז ההם אבל כאמור האקזיט שלהם משם גם הוא מובטח במחיר 12$. אז אם כבר אתה בכיוון של לתלות את ביצועי המנייה בבעלים הכתובת שלך צריכה להיות גרנובסקי – בעל הבית החדש.
בא נשים רגע בצד את מצב הפעילות ונזכור שבקופה של WILC מעלים להם אבק כמעט 200 מ' ש"ח במזומן. עד היום גרנובסקי או יותר נכון לומר אמבלייז הוציאו מהכיס קצת פחות מ300 מ' ש"ח כדי לרכוש את השליטה בחברה ולכן סביר להניח שהם ישמחו לשים את ידם על כמה שיותר מהסכום הזה. הבעיה שלהם היא שבמידה והם ירצו להוציא את הכסף מויליפוד הם יצטרכו להתחלק איתי ועם שאר המחזיקים ואת זה אני מניח שהם פחות ישמחו לעשות. השאלה כעת היא מה יהיה המהלך שאותו הם יעשו כדי להפגש עם המזומן הזה שכאמור שוכב לו בלי מטרה כבר הרבה מאד זמן. יש מספר אופציות, הראשונה שעליה הם גם דיברו בשיחה האחרונה היא רכישה של חברה, יכול להיות שבסופו של דבר זה יקרה אבל הסבירות לכך לטעמי היא די נמוכה – בטח לא בסדר גודל של המזומן בקופה. אופצייה נוספת היא מיזוג או רכישה שבעקבותיה הבת תבלע לתוך האם – אבל גם פה יש קאטצ' כי קרוב לוודאי שהם לא יצליחו לעשות את זה במחיר הנוכחי ויצטרכו לשלם פרמייה נאה (אם הויליגרים קיבלו 12$ גם אני רוצה:-) ), והאופציה השלישית היא שהם יחליטו שהם רוצים להפגש עם המזומן מהר, יבלעו את הגלולה ובכל זאת יחלקו את הכסף כדיבידנד. אם המנייה היתה נסחרת היום בשער 9-10$ כנראה שלא הייתי שובר את הראש יותר מדי ומוכר אבל ב7$ אני אישית בחרתי להשאר כדי לראות איך הסיפור הזה ייגמר – ולו רק בשם הסקרנות..
אגב, תראה את הכתבה הזו מלפני כשבוע:
http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3633602,00.html
נראה שלא משעמם בגזרה של גרנובסקי לאחרונה – מי יודע, אולי זה יעזור לזרז קצת את העניינים.
וכמובן – לא ממליץ
היי ערך,
תודה רבה על התשובה.
האמת היא ששיחקתי קצת עם המספרים וניסיתי לחשוב גם כן מה המהלך האפשרי מבחינתו של גרנובסקי.
קודם כל הוא הביע את רצונו להפוך את WILC לפרטית ולמזג אותה לתוך וילי פוד. אני לא זוכר איפה ראיתי את זה, כנראה בהצעת הרכש אבל אני לא בטוח. יכול להיות שגם מבנה הפירמידה שלו יכריח אותו לעשות את זה כי הקומה של WILC לא אפשרית מבחינת רגולציה ובמוקדם או במאוחר זה יקרה.
מבחינתו של גרנובסקי הויליגרים מקבלים 12$ למניה וברור שהוא לא ממש מעוניין לשלם להם יותר. ברור גם כן ש"אתה" לא תזכה לראות 12$ בהצעת רכש לציבור, בגלל שאהממ, אתה הציבור והציבור בדרך כלל נדפק במילים עדינות… לכן ההימור שלי הוא הצעת רכש בשער של עד 10$. 9.5$ נשמע אפילו מאוד סביר.
מה שאומר שיש לגרנובסקי מניע לקנות מניות היום בשוק החופשי עקב המחיר הזול יחסית שהם נמצאות, רק שמדובר בהוצאה כספית מבחינתו ולא "פגישה עם כסף". צריך לזכור שהפעילות ב WILC היא דלילה יחסית כדי שתתאפשר רכישה עצמית בנפחים גבוהים אז לא הייתי בונה על זה יותר מדי.
נוסף על כך, על פי הכתבה שצירפת נראה שגרנובסקי יאלץ לסגור את הארנק לפחות לתקופה הקרובה עד שיתברר לאן נושבות הרוחות באוקראינה.
בקיצור סיכוי לאפסייד של כ 30% אבל הנעלם הגדול ביותר כאן הוא משתנה הזמן. אני אסתכן כאן בהימור ולדעתי תוך שנתיים נראה הצעת רכש עם תג מחיר של 9.5-10 דולר למניה.
נחיה ונראה.
לא מחזיק
מחיר המנייה הישראלית ירד ב- 30%.
האם אין כאן הזדמנות קנייה?
ולמי שלא רוצה להוסיף כסף, אולי יש מקום לארביטראג', קרי למכור את WILC ולקנות בת"א?
WILC והמניה בת"א זו לא אותה מניה
וילי פוד בת"א היא חברת אחזקות. אחת מאחזקותיה היא "ויליפוד אינטרנשיונל" שסימולה הוא WILC והיא נסחרת בניו יורק.
ברור שזאת לא אותה המניה אבל חברת האם רק מחזיקה ב-WILC אז מה ההבדל?
אם זו לא אותה מניה אז אין כאן ארביטראז'. לפחות לא באופן ישיר.
דובר רבות אגב על הפער שבין שווי האחזקה של ויליפוד אינטרנשיונל כפי שהוא מופיע במאזן של ויליפוד לעומת שווי השוק של ויליפוד אינטרנשיונל כפי שנגזר ממחיר המניה בניו יורק.
אם אני לא טועה לפני כמה חודשים פורסם מאמר שאני לא מוצא כרגע שהשווי של ויליפוד אינרטנשיונל כאחזקה אצל ויליפוד היה גבוה מאוד יחסית לשווי של ויליפוד אינטרנשיונל בניו יורק, ששיקף אפסייד רציני למניית WILC. חישוב כזה אגב הוא לא ממש מדויק ומעניק משקל לעובדה שלחברה מוחזקת נהוג להוסיף פרמית אחזקה ועוד פרמטרים שצריך לקחת בחשבון. בין השאר משום לחברת האם יש עוד נכסים ואחזקות (לא חברות).
אני לא ממש זוכר את הפרטים אבל אם אתה רוצה לדבר על ארביטראז' אז בעיקרון הוא די חבוי בתוך האחזקה של ויליפוד ישראל.
ברמת המחירים הנוכחית שהשתנתה מהותית לאחרונה, מאז הצעת הרכש של אמבלייז, צריך לחשב את הבדלי השווי מחדש, כדי לראות אם יש פה ארביטראז' ואם יש לו בשר.
הי ערך,
מעניין לשמוע את דעתך על Silicom – הדוח האחרון היה באמת אכזבה לא רק מבחינת המספרים אלה גם מבחינת התחזיות שלהם לעתיד.
אין ספק שאם הצמיחה נעצרת אז גם המחיר הנוכחי הוא קצת גבוהה.
מעניין מה יהיה בעוד שנה כאשר העננים קצת יתפזרו – מה שכן נראה כרגע ש מחיר המניה ימשיך להיות תחת לחץ בגלל הכתבות השליליות
ערך (או מישהו מהקוראים הנאמנים האחרים),
האם תוכל להרים את הכפפה שהציג מיקי בתגובה 18 ולתת כיון לחישוב ערך ויליפוד ישראל בשביל להבין איך היא נסחרת יחסית לחברת הבת שלה בניו-יורק?
הנה המאמר שהתייחסתי אליו.
http://seekingalpha.com/article/1962681-g-willi-food-international-has-upside-of-more-than-50-percent-as-a-by-product-of-the-holdings-company-willi-food-investments
יש לשים לב כי הוא פורסם בינואר כשהמספרים המצוטטים בו שונים לחלוטין מהיום ויותר חשוב, לפני הסכם המכירה לאמבלייז.
התזה, כמובן, לא התממשה…
ל (19) מרק,
אני מקווה לכתוב פוסט קצר בקרוב ולהתייחס לכל הנושא של סיליקום. כן, הדוח האחרון היה מאכזב ושיחת הועידה שבאה לאחריו לא ממש עזרה. המחיר מן הסתם תלוי מאד בתוצאות העתידיות כאשר אם נניח ש2014 היא שנה אבודה מבחינת צמיחה אנו צריכים לנסות ולהעריך מה יקרה ב2015. אבל בכל מקרה אני לא חושב שהמחיר היום הוא גבוה – בשער 27$ כאשר לחברה יש מעל 7$ למניה במזומן עם רווח צפוי ל2014 של 2$ אנחנו מדברים על מכפיל 10 בניכוי מזומן וזה לחברה שב2013 חילקה 1$ דיבידנד – תשואת דיבידנד לא מבוטלת.
ל (20) יאיר,
ויליפוד השקעות בארץ היא חברת אחזקות שהאחזקה היחידה שלה היא ב WILC.
המונח שבדר"כ משתמשים בו כדי לתאר את היחס בין חברת אם לבת הוא פרמייה (שלילית או חיובית) אבל כנראה שאפשר להתייחס לזה גם כסוג של ארביטראז'.
במועד פרסום דבר הרכישה של ויליפוד השקעות ע"י גרנובסקי היא נסחרה בפרמייה של כ40% על אחזקותיה ב WILC.
כרגע, לאחר הירידה במחיר המנייה בחודשים האחרונים הפרמייה פחות או יותר התאפסה והיום השקעות נסחרת סביב שווי אחזקותיה בבת + נכסים נטו. מכאן שבאופן תאורטי (אם נשים בצד שיקולים של פרמיית שליטה, עלויות דמי ניהול, קרבה לאינטרס בעלים, דיבידנד וכו') משקיע שמעוניין להחשף לחברה יכול להיות אדיש לשתי האפשרויות – קניה של האם או הבת.
באופן מעשי, כדי בכל זאת לקבל את ההחלטה היכן שווה להשקיע אמא או בת – כנראה שאין ברירה וצריך לחזור למה ששמתי בסוגריים האחרונים ..
אולי גם על זה אני אכתוב פוסט קצר מתישהו בקרוב.
ג.נ. – לפני כשבועיים קניתי מניות של ויליפוד השקעות בארץ + אני עדיין מחזיק ב WILC.
בכלל תכננתי לכתוב על עוד כמה נושאים\מניות אבל המלחמה הזאת פשוט מוציאה לי את כל החשק
כמובן שאני לא ממליץ על שום פעולה, ומזכיר את הסרת האחריות – http://www.erech-muhlat.com/disclaimer
וואו. נאוי כבר במס' מטורפים.
ירדה משער 28 לשער 19 וכל זאת ב 4 חודשים. החברה עושה 32% תשואה על ההון ונסחרת במכפיל כבר של כ-8!